למי מתאימים תחליפי חלב אם צמחיים, מבוססי סויה? למעטים ביותר! האם יש בכך יתרון לתינוקות בריאים? ממש לא!

רגישות לחלב פרה מאובחנת אצל 2-3% מהילדים מתחת לגיל שנה, ומאופיינת בטווח גדול של תופעות רפואיות, כאלה שנובעות מאלרגיה קלאסית, וכאלה שלא.

בכל הקשור לתחליפים לחלב פרה, תחליפי חלב אם להזנה וכן הלאה, בתינוקות מתחת לגיל 12 חודש, ברוב המקרים, יש פתרון תזונתי. זהו תמ"ל שמקורו בחלבון חלב מעובד (extensively hydrolyzed casein) או חלבון גבינה שעבר עיבוד מתאים. במקרים חריגים, הרופא ירשום לתינוק תחליף תזונה שמבוסס על חומצות אמינו בלבד – אותן 'אבני בנין' של חלבונים. אם מדובר בילדים בוגרים יותר, או מבוגרים, שאינם צורכים חלב בשום צורה, יש להקפיד שיקבלו סידן בצורה קבועה, בצורת תוספי תזונה שונים.

מה שמעניין וחייבים להבין הוא, שלתינוקות מתחת לגיל שישה חודשים, וסובלים מרגישות אלרגית לחלב פרה (IgE-mediated milk allergy), לא מומלץ לצרוך תמ"ל סויה בכלל. הסיבה לכך היא, שיש רגישות אלרגית גם לסויה ומרכיביה, והתועלת היא לכן קטנה.

כך או אחרת, תחליף מבוסס סויה הוא אופציה במקרה שבו לא ניתן להניק בחלב אם, או בגלל רגישות לחלב פרה. מה שכן,  גופי הבריאות האירופי והאמריקאי שונים בהתיחסות שלהם לשימוש בתמ"ל סויה לתינוקות שסובלים מרגישות לחלב: האירופים וגם האוסטרלים ממליצים על מעבר לתמ"ל סויה רק אחרי גיל שישה חודשים, ואילו האמריקאים ממליצים לנסות הזנה בתחליף חלב אם מבוסס סויה לפני שמנסים הזנה בהידרוליזט של חלבוני פרה. עם זאת, לרוב רושמים קודם כל הידרוליזט של חלבוני חלב, ורק אחר כך סויה, וזאת בגלל הדיווחים הרבים על רגישות הן לחלב והן לחלבוני סויה.

לסיום חשוב לדעת שאין ערך לשימוש בתמ"ל סויה שמבוסס על חלבוני סויה מבודדים כדי למנוע רגישות לחלב או מחלות שקשורות בכך, הן בתינוקות בריאים, והן בתינוקות שנמצאים תחת סיכון מסוים.

Posted in נזקי סויה, סויה ותינוקות, תזונה טובה | Leave a comment