סויה ותינוקות: חשיפה לחומרים אסטרוגניים בשלבי ההתפתחות עלולה להפריע להתפתחות המינית בבגרות במינים רבים של בעלי חיים, כולל בני אדם.

זוג חוקרים ממכוני הבריאות של ארצות הברית(NIH) סיכמו את הידע הקיים בתחום בשנת 2010 ופרסמו מאמר אותו ניתן לקרוא חינם במלואו. הם מצטטים מחקרים שהם ביצעו במעבדה שלהם, ובנוסף מסכמים מאמרים רבים שפורסמו בתחום בשנים האחרונות. בעקבות מחקרים שמתבססים הן על מודלים של בעלי חיים, והן על מחקרים בבני אדם, הם אומרים שיש צורך בזהירות, וכמובן שגם במחקר נוסף.

רק כדי להדגים את המסקנות שלהם – ויש רבות מאוד – הם מאפיינים למשל את ההתנהגות של גניסטאין (או גניסטין): לאחר האכלה בתמ"ל סויה, הם מצאו בגורי עכברים, שריכוז צורת האגליקון של גניסטאין היה גבוה במיוחד בדם. פרט זה חשוב מאוד, כיון שצורה זו של ההורמון נקשר באופן החזק ביותר לקולטני האסטרוגן והוא זה שמפעיל בצורה החזקה ביותר את המערכת האסטרוגנית. הריכוז שנמצא היה גבוה פי עשרה ב'תינוקות' מאשר בבוגרים, מה שמעיד על כך שילודים עלולים להיות חשופים לפעילות גבוהה פי עשרה של קולטנים אסטרוגניים.

בסיכום המאמר שלהם, החוקרים חוזרים על ההמלצה שלהם לנהל מחקרים מקיפים יותר בבני אדם, כיון שהתוצאות ממחקרים על בעלי חיים – שבמקרים רבים רלוונטיות גם לבני אדם – מעידות על בעיות התפתחותיות בבגרות, אצל מי שניזונו על סויה ופיטואסטרוגנים ברמות שבהחלט נמצאות בסביבה האנושית הקיימת.

 

Reprod Toxicol. 2011 April; 31(3): 272–279.

Published online 2010 October 15.

Circulating Levels of Genistein in the Neonate, Apart from Dose and Route, Predict Future Adverse Female Reproductive Outcomes

Wendy N. Jefferson and Carmen J. Williams

The publisher's final edited version of this article is available at Reprod Toxicol

Abstract

Developmental exposure to estrogenic compounds can disrupt sexual differentiation and adult reproductive function in many animals including humans. Phytoestrogens (plant estrogens) in the diet comprise a significant source of estrogenic exposure to humans, particularly in infants who are fed soy-based infant formula. Animal models have been developed to test the effects of phytoestrogen exposure on the developing fetus and neonate… Taken together, the studies clearly demonstrate that environmentally relevant doses of genistein have significant negative impacts on ovarian differentiation, estrous cyclicity, and fertility in the rodent model. Additional studies of reproductive function in human populations exposed to high levels of phytoestrogens during development are warranted

Posted in נזקי סויה, סויה ונשים, סויה ותינוקות | Leave a comment