לא כל "רגישות לחלב" היא אכן רגישות לחלב. אבחון הוא דבר חשוב ביותר, וחשוב לדעת כיצד לתהיחס לנושא. סקירה שערך פאנל מומחים אוסטרלי בנושא ניהול הטיפול בילדים עם רגישות לחלב פרה

רגישות לחלב פרה או סבילות לקטוז, כמו שחלק מכנים זאת בטעות, היא מחלה או תופעה שמטופלת על ידי רופאי משפחה או רופאי ילדים. אלה מאבחנים את הבעיה לרוב בשנה הראשונה לחיי הילד, וממליצים את ההמלצות שלהם, להמשך טיפול.

צוות של רופאים וחוקרים ממכון המחקר Murdoch Childrens Research Institute במלבורן, אוסטרליה, התקבץ כדי לחקור את הנושא ולגבש המלצות. האם, למשל, צריך או רצוי לעבור לחלב סויה במקרים של  רגישות לחלב פרה? אם כן, באיזה גיל? ועוד.

ראשית, הם מכוונים רופאים כיצד לאבחן נכון את הרגישות לחלב ותוצאותיה. לעיתים יש פשוט להמנע מחלב פרה, ולעיתים דרושה התערבות אחרת, בהתאם לאבחון. הנושא השני בו הם דנים הוא נושא התזונה, ואז באופן בו יש לבחון את התועלת והתוצאות של שינויי ההזנה, דיאגנוזה במטופלים שלא הגיבו לטיפול כזה או אחר ומעקב. לא פחות, הם מפרסמים המלצות להתיחסות עתידית.

המאמר המלא ניתן לקריאה בתשלום.

J Paediatr Child Health. 2009 Sep;45(9):481-6. Epub 2009 Aug 21.

Management of cow's milk protein allergy in infants and young children: an expert panel perspective.

Allen KJ, Davidson GP, Day AS, Hill DJ, Kemp AS, Peake JE, Prescott SL, Shugg A, Sinn JK, Heine RG.

Source

Murdoch Childrens Research Institute, Melbourne, VIC, Australia.

Abstract

Cow's milk protein allergy is a condition commonly managed by general practitioners and paediatricians. The diagnosis is usually made in the first 12 months of life. Management of immediate allergic reactions and anaphylaxis includes the prevention of accidental food ingestion and provision of an adrenaline autoinjector, if appropriate. By contrast, the clinical course of delayed food-allergic manifestations is characterised by chronicity, and is often associated with nutritional or behavioural sequelae. Correct diagnosis of these non-IgE-mediated conditions may be delayed due to a lack of reliable diagnostic markers. This review aims to guide clinicians in the: (i) diagnostic evaluation (skin prick testing or measurement of food-specific serum IgE levels; indications for diagnostic challenges for suspected IgE- and non-IgE-mediated food allergy), (ii) dietary treatment, (iii) assessment of response to treatment, (iv) differential diagnosis and further diagnostic work-up in non-responders, (v) follow-up assessment of tolerance development and (vi) recommendations for further referral.

Posted in כללי, נזקי סויה, סויה ותינוקות, תזונה טובה | Leave a comment